לקוחות נכבדים! עקב החלטת משרד התרבות על קיום המופעים, אתרי בראבו עברו שדרוג בהתאם להנחיות ושמירת מרחק כנדרש.
בעת ביצוע ההזמנה אוטומטית נחסמים כיסאות סמוכים בשני הצדדים ליד הכיסאות שנבחרו בהזמנה. את כל ההזמנות ניתן לבצע באופן מקוון דרך האתר.
כל הפניות מתקבלות בכתב בלבד דרך הקישור בתחתית הדף יצירת קשר עם הנהלת האתר.
גרסה לגולשים עם מוגבלויות גרסה לגולשים עם מוגבלויות
הסל נשמר ל 00:00 דקות

קופת !BRAVO

הצגות

תיאטרון גשר - האם

ארכיון תאריך: 7 פברואר 2019 - 4 מאי 2020

תרגום לרוסית

משך: שעה ו-40 דקות

ההצגה בשפה עברית עם כתוביות ברוסית. 
שימו לב! בתל אביב הצופים שרכשו כרטיסים לפני שורה 6, לא יוכלו לקרוא את הכתוביות על המסך.


הילדים גדלו, בן הזוג כבר לא מתעניין בה והבית שהיה פעם אהוב הופך לבית כלא. בנקודה הזאת אנחנו פוגשים את אן, הגיבורה הראשית של מחזהו של פלוריאן זלר, מחזאי צרפתי צעיר הנחשב לכוכב עולה. המחזאי והמתרגם רועי חן תרגם את המחזה לעברית והמנהל האמנותי של תיאטרון גשר יבגני אריה הפך אותו להצגה אסצנטרית ועמוקה, היורדת אל השורשים העמוקים של הנשיות, ההזדקנות והרגשות האדיפליים.

אפרת בן צור מגלמת את התפקיד הטעון של האם המתהלכת על הגבול הדק בין השפיות לטירוף, בין היומיום האפור לתהומות האינסופיים של הקיום. יוסי מרשק משחק את תפקיד הבעל הבורח ספק אל עבודתו, ספק אל מאהבות מאשתו המיוסרת. תמיר גינזבורג מגלם את הבן המתבגר, ניקולא, שעומד לעזוב את הבית – הצעד שירוקן את חייה של האם משאריות המשמעות. ורוני עינב היא אהובתו של ניקולא ושנואת נפשה של האם אן.

"הביצוע של בן צור משכנע ואינטנסיבי. לרגעים היא מכמירה את הלב, בבדידות ובייאוש שהיא מבטאת, ולרגעים מתחשק לחנוק אותה, על הרשעות והאנוכיות שלה, על כך שהיא חונקת את בנה". (ננו שבתאי, "הארץ")

"זלר, בעזרתם של אריה וצוות התפאורה של תיאטרון גשר, מעביר היטב את הוויית הכלא הפרטי, הרוחני והגשמי, של אישה אחת, הנקרעת מגעגועים למשפחה האידיאלית שכנראה מעולם לא הייתה לה". (וואלה! תרבות)

מאת: פלוריאן זלר
מצרפתית: רועי חן
בימוי: יבגני אריה
תפאורה: סמיון פסטוך
תלבושות: יהודית אהרון
עריכה מוזיקלית: אפרת בן-צור
דרמטורגיה: קטיה ששונסקי

משתתפים: אפרת בן צור, יוסי מרשק, רוני עינב, תמיר גינזבורג

גילית שגיאת כתיב? סמן טקסט באמצעות העכבר ולחץ Ctrl+Enter